Contact Us

050-7259933
Office:
054-7371027

Private Clinic: Herzliya Medical Center,Eli Landau Boulevard 4, Herzliya Pituach

Lung transplant

בבית החולים בילינסון מבוצעות מידי שנה למעלה מ-50 השתלות ריאה. משנת 1997 ועד היום בוצעו בבית החולים למעלה מ-800 השתלות ריאה. בית החולים מרכז את מיטב המומחים בישראל בתחום השתלות הריאה, האבחון לקראת ההשתלה והמעקב אחר מושתלי ריאה.

השתלת ריאות בבית חולים בילינסון

השתלת ריאות

השתלת ריאות היא תהליך שבו הריאה או הריאות החולות מוחלפות בריאות של תורם, לאחר שנקבע לתורם מוות מוחי, ומשפחתו הסכימה לתרום את אבריו. השתלת ריאות נשקלת במצבים בהם מחלת הריאות מתקדמת וכל אפשרויות הטיפול מוצו.

ההשתלה הינה תהליך מורכב הכולל, מעבר לניתוח ההשתלה, גם טיפול תרופתי נוגד דחיה לאיבר הזר, ומעקב ארוך טווח וצמוד על ידי צוות רפואי מיומן באמצעים רפואיים מתקדמים.

הצוות הרפואי בבילינסון והניסיון הרב שצבר בהשתלות ריאה, מאפשרים לנו להעניק לך טיפול רפואי מיטבי. כיום כל השתלות הריאה בישראל, מבוצעות בבית חולים בילינסון.

השתלת ריאה, ריאות או השתלת לב ריאות צפויה להביא לשיפור משמעותי מאוד באיכות ובתוחלת החיים לחולה שסובל מאי ספיקת נשימתית מתקדמת. השיפורים בטכניקת הניתוח ובאמצעי התמיכה במהלך ניתוח ההשתלה ולאחריו, הביאו לעלייה משמעותית בשרידות המטופלים. כיום המטופלים נהנים משרידות של כ־ 90% בשנה הראשונה לאחר ההשתלה ושל כ־ 50% בחלוף 7 שנים מההשתלה. נתונים אלו הולכים ומשתפרים בעקבות הניסיון שהצטבר, טיפולים תרופתיים חדשניים, ומעקב קפדני.

השתלת ריאות אינה הטיפול המתאים לכל החולים.

בדיקות הערכה שמתבצעות למועמד להשתלת ריאות יעזרו לצוות המטפל לקבוע, למי ומתי השתלת הריאות תהווה את הפתרון הרפואי הנכון.

סוגי מחלות בהן ניתן לשקול השתלת ריאות

ישנן מספר מחלות הגורמות לאי ספיקה נשימתית קשה בהן השתלת ריאות מהווה טיפול אפשרי, לאחר שמוצו כל אפשרויות הטיפול האחרות במחלות אלו. המחלות הן:

  1. COPD, נפחת
  2. IPF, פיברוזיס ריאתית
  3. ציסטיק פיברוזיס CF
  4. סיליקוזיס
  5. חסר אלפא אנטיטריפסין
  6. יתר לחץ דם ריאתי
  7. סרקואידוזיס
  8. ברונכואקטזיס
  9. ולאחרונה…מחלת הקורונה

השתלת ריאות – האפשרויות:

  1. השתלת ריאה אחת
  2. השתלת 2 ריאות
  3. השתלת לב וריאות

ישנן מחלות המחייבות השתלת שתי ריאות וישנן כאלה המאפשרות השתלת ריאה אחת. גם הגיל מהווה גורם חשוב בקבלת החלטה על סוג הניתוח.

בעיקרון, השתלת שתי ריאות היא ניתוח ארוך עם סיכון מוגבר לטווח הקצר, אך תוצאות הניתוח טובות יותר בטווח הארוך. השתלת ריאה אחת היא ניתוח קצר יותר, עם סיכון נמוך יותר בטווח הקצר, במחלות מסוימות ובגיל מסוים, השתלת 2 ריאות והשתלת ריאה אחת נותנות את אותה השרידות לאורך זמן.

לעיתים, גם אם הנך רשום להשתלת שתי ריאות, אך מצבך הרפואי מחריף ויש זמינות של תרומת ריאה אחת, יומלץ על השתלה של ריאה אחת, על מנת לא לאחר את המועד ולהציל את חייך.

כיום השתלות לב וריאה הן נדירות ובדרך כלל מתרחשות כאשר בלב החולה קיימת מחלה לב מולדת, והמחלה הריאתית הינה כתוצאה מהמחלה הלבבית.

לקראת השתלת ריאות

בדיקות הערכה לקראת השתלת ריאות  

בדיקות ההערכה וההתאמה להשתלת ריאות כוללות הערכת המצב הרפואי, הסוציאלי והפסיכולוגי שלך. הבדיקות ירוכזו על ידי הצוות המטפל. צוות זה כולל: רופא/ה ריאות, מנתח/ת לב וחזה, אח/ות אחראית מכון ריאות, מתאמ/ת השתלות ועובד/ת סוציאלי.

רוב הבדיקות יבוצעו בקופת החולים שלך וחלקן בבית החולים.

מה כוללות בדיקות ההערכה?

  • בדיקה רפואית מלאה, הכוללת רישום מדויק של הרקע הרפואי ובדיקה גופנית מלאה.
  • בדיקות דם הכוללות: ספירת דם, תפקודי קרישה, תפקודי כבד, תפקודי כליות, תפקוד בלוטת התריס, בדיקת מנטו לשחפת, בדיקת נוגדנים לנגיפים לצהבת, לאיידס ולנגיפים אחרים, בירור סוג הדם ורמת הנוגדנים לאנטיגנים השכיחים באוכלוסייה.
  • בדיקות אבחון נוספות:
  • תפקודי ריאות
  • מיפוי ריאות
  • מבחן מאמץ לב ריאה
  • CT חזה
  • צילום חזה
  • צנתור לב (מעל גיל 40)
  • אקו לב
  • אולטראסאונד (US) סרעפות
  • בדיקות נוספות, בהתאם למחלות רקע
  • אם הנך מטופל אצל מומחה בתחום רפואי אחר (כגון: קרדיולוג, פסיכיאטר, המטולוג), תידרש להביא מכתב מהרופא המומחה, המעיד על כשירותך לניתוח.
  • הערכה פסיכו־סוציאלית – בנוגע ליכולתו הנפשית של המטופל לעמוד בטיפול ובדיקת מערכות התמיכה, העומדות לרשותו בביתו. הערכה של מערכת התמיכה המשפחתית והחברתית, היא חשובה מאין כמותה. יש לגייס בני משפחה (בד"כ) שיהיו מחויבים לתהליך, לליווי בזמן האשפוז, במעקב במרפאה ובעיקר בבית. נמליץ לך לחתום על ייפוי כוח רפואי לבן משפחה טרם ההשתלה.
  • חיסונים – יש לבצע לפני ההשתלה את החיסונים המומלצים בקהילה: שפעת, דלקת ריאות וצהבת B (למי שאין לו נוגדנים).
  • בטרם ההשתלה, המועמד יעבור שיקום נשימתי ופיזיותרפיה, על מנת להכינו בצורה הטובה ביותר להשתלה.
  • חשוב: לא ניתן להיכלל ברשימת המועמדים להשתלת ריאות בטרם הושלמו כל בדיקות ההערכה, כולל החיסונים הנדרשים.
  • חשוב לדעת-לא כל המועמדים ימצאו כשירים להשתלה. לעיתים הסיכון הניתוחי עולה על סיכויי ההישרדות הצפויים ולכן המלצתנו למועמד תהיה לא לעבור השתלה!

רישום ברשימה הארצית של מועמדים להשתלה

בסיום בדיקות ההערכה שיערכו על ידי צוות רופאי המכון למחלות ריאה והאח/ות האחראית במכון, תוזמן לפגישה עם מתאמת ההשתלות ומנתח לב חזה.

לאחר פגישה זו, יוצג כל החומר הרפואי אודותיך במסגרת דיון רפואי רב מקצועי של כלל צוות מערך ההשתלות.

רישום במרכז ההשתלות

במידה והמועמדות להשתלה מאושרת על ידי כלל משתתפי הדיון, נשלח טופס מועמדות להשתלה עם פרטי המועמד, למרכז הלאומי להשתלות ומתקבל האישור לרישום ברשימה הארצית. המטופל מצורף לרשימת הממתינים להשתלת ריאות, המנוהלת במרכז הלאומי להשתלות, השייך למשרד הבריאות. במרכז זה מרוכזים נתוניהם של כל הממתינים להשתלת איברים בארץ. זאת כדי להבטיח שוויון מלא, ללא הבדלי דת, גזע ומין. כאשר מגיעה תרומת ריאות, יש להחליט מי מהמועמדים להשתלה יקבל אותה. זהו תהליך שנקרא "הקצאה״. הקצאת האיבר מבוצעת על ידי המרכז הלאומי להשתלות – באופן ממוחשב, שקוף ואובייקטיבי, בשיתוף עם רופא ריאות והמנתחים.

מיקומך בתור להשתלה נקבע  על פי תוכנה ייעודית ממוחשבת – LAS, שמבוססת על נתונים קליניים ומעבדתיים המשלבים את חומרת מצבך ואת סיכוייך לשרוד לאחר ההשתלה. 

הנתונים שלך (גיל, סוג המחלה, חומרת המחלה, מחלות רקע ועוד) נשלחים למרכז ההשתלות ומשוקללים לדירוג  LAS. ככל ששקלול ה- LAS  גבוה יותר, הקדימות להשתלה עולה.

במקרים מיוחדים או דחופים, ניתן לבדוק אפשרות ביצוע השתלת ריאות בחו"ל (במקביל לתהליך בארץ).

משך ההמתנה להשתלת ריאות בארץ

מרגע שהנך רשום ברשימת ההמתנה להשתלת ריאות, עליך להיות זמין טלפונית בכל עת. הזימון להשתלה מגיע תמיד בהפתעה!!                                                                                 

משך ההמתנה להשתלה משתנה ונע בין המתנה קצרה של כמה ימים ועד להמתנה ארוכה של כמה חודשים ואף יותר.

בכל מצב של החמרה במצבך הרפואי, עליך לדווח לצוות המכון למחלות ריאה גם כדי שנוכל לעדכן את נתוניך במרכז הארצי להשתלות ולהעלות את הניקוד שלך, כדי שתקודם בתור הממתינים.

חשוב לציין: כאשר חותמים על כרטיס אדי, ייהנה המועמד מזכות קדימה בתור להשתלות!

תרומת ריאות

תרומת ריאה, ריאות או לב וריאות מתאפשרת במצב בו תורם מת מוות מוחי מסיבות שונות כגון: אירוע מוחי, דימום מוחי, תאונת דרכים קשה, ועוד אשר משפחתו הסכימה לתרום את אבריו.

חשוב לזכור, התורם חי חיים מלאים לפני שנפטר והוא עלול לשאת נוגדנים שונים או גידולים (נדיר). הצוות המשתיל יברר את מצבו הרפואי של התורם, לפני אישור התרומה, ויסביר לך על הסיכון היחסי הקיים במצבים רפואיים שונים של גיל ומחלות התורם.

כמו כן, בדרך כלל התורם מאושפז בטיפול נמרץ ועלול להידבק בזיהומים שונים. לכן, הוא יעבור בדיקות רבות כדי לוודא את כשירותו לתרום איברים: צילום חזה, סי.טי. חזה ובדיקות דם רבות ועוד.

ההתאמות העיקריות הנדרשות הן סוג דם וגודל האיבר. התורם שלך יכול להיות צעיר או מבוגר, גבר או אישה.

נוגדנים

בגופנו קיימים כל העת נוגדנים שתפקידם להגן על גופינו מול חיידקים ווירוסים שונים, אך לעיתים יש מקרים בהם נוצרים נוגדנים בדם גם כנגד גורמים אנושיים זרים, בדרך כלל עקב קבלת מנת דם ובנשים אחרי לידה, חשיפה לדם של אדם אחר או אירוע זיהומי חריף. במידה ונוגדנים אלו יזהו את הריאות החדשות, מערכת החיסון תתקוף את הריאות, תגרום לדחייתן וכתוצאה מכך לחוסר תפקודן של הריאות. אי לכך ובהתאם לזאת בדיקת הנוגדנים נעשית לפני כל רישום במרכז ההשתלות. 

מי שנמצאו בדמו נוגדנים כנגד גורמים אנושיים זרים, יידרש להגיע כל 3 חודשים לבדיקה חוזרת. חולה שבגופו לא נמצאו נוגדנים כנגד גורמים אנושיים זרים, יוזמן לבצע את הבדיקה כל 6 חודשים (על מנת לוודא שלא נוצרו בגופו נוגדנים חדשים).

כשיגיע תורם עבור מועמד עם נוגדנים, תבוצע בדיקת הצלבה, בין דם התורם לדם המועמד על מנת לוודא שאין למועמד נוגדנים כנגד התורם, הבדיקה אורכת כמספר שעות. לרוב יוזמן מועמד נוסף, כדי שאם הבדיקה תמצא כחיובית (כלומר הריאות לא יוכלו להיות מושתלות במועמד זה) מועמד אחר יוכל ליהנות מתרומת הריאות. לעיתים, מועמד עם נוגדנים יוזמן מספר פעמים להשתלה עד אשר ימצא עבורו תורם אשר כנגדו אין למועמד נוגדנים.

הכנה להשתלה

עד הניתוח הנך נדרש לבצע את הדברים הבאים:

  1. פעילות גופנית – לכושר גופני סביר ולהפעלת כל שרירי הגוף, יש חשיבות מכרעת על תוצאות ההשתלה. ככל שתגיע להשתלה במצב גופני טוב יותר, כך סיכויי ההצלחה עולים. חובה להשתתף בשיקום ריאתי ,ואסור לוותר למרות הקושי! (החל מהשנה 2020 השיקום טרם ההשתלה ולאחריה כלול בסל הבריאות). מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית על סוגי התרגילים, שהנך יכול לבצע בבית (הליכה, משקולות, גומי, דוושות וכו').
  2. תזונה מיטבית – חשובה תזונה בריאה על פי ההמלצות התזונתיות הלאומיות (משרד הבריאות הישראלי, 2019). מומלץ לאכול מזון טרי, מזון מסורתי בהכנה ביתית ולהימנע  מאכילת מזון  אולטרה מעובד (מזון שעבר תהליכי עיבוד משמעותיים המכיל לרוב כמויות גבוהות של סוכר, מלח ושומן רווי) אם הנך בעודף משקל – זה הזמן להפחית ממשקלך. עודף משקל יקשה על ההחלמה לאחר ההשתלה ויעלה את הסיכוי לתמותה. גם תת משקל הינו גורם סיכון. מומלץ לפנות לתזונאי/ת לשם התאמת תוכנית אישית, ליווי וייעוץ מקצועי.
  3. הכנה נפשית ומשפחתית –החשש מההמתנה ומההשתלה, הוא לגיטימי. אם זה משתלט על מחשבותיך ופעילותך, התייעץ עם גורם מוסמך, אנחנו יכולים לעזור.
  4. רופא שיניים-ניתן לעשות טיפולי שיניים גם לאחר השתלה, אך הסיכון לזיהום גבוה יותר. פנה כעת לבדיקת רופא ושיננית לשלול ו/או לטפל במחלות שיניים וחניכיים.
  5. הנך נדרש להיות עם טלפון זמין, 24 שעות ביממה. יום וליל, שבת וחג….הטלפון המיוחל יגיע!!!

כדי שההשתלה תצליח אנו מבקשים את מחויבות המועמד לתהליך:

  • ביצוע כל הנדרש כהכנה לפני ההשתלה
  • השתתפות בשיקום ריאות
  • שיתוף פעולה לאחר ההשתלה:
    • נטילת התרופות במינון ובזמנים המומלצים
    • הגעה למעקב תכוף לאחר השחרור מבית החולים
    • שינוי אורח חיים, כנדרש לאחר השתלה ועל פי המלצות צוות רפואי

צוות השתלות ריאות

לידיעתך, המרכז הרפואי רבין הוא המרכז הגדול בישראל ועד היום היחיד מסוגו המבצע השתלות ריאה  ובשל כך הצטבר בו הניסיון הרב ביותר. עד כה בוצעו למעלה מ 800 השתלות! צוותים רבים מעורבים בתהליך ההשתלה:

  • צוות מכון ריאות – מאתר מועמדים להשתלה, מעריך ומכין אותם וכן מבצע את המעקב לאחר ההשתלה
  • מערך ניתוחי לב וחזה:
    • צוות הנצלה – יוצא לבית החולים שבו נמצא התורם, במטרה לבדוק את האיבר הנתרם ולהביאו בשלום לחדר ניתוח בו יעבור המועמד השתלת ריאות. הצוות כולל כירורג חזה, מתמחה, אח ומפעיל מכונת לב ריאה.
    • צוות השתלה – כירורג חזה, כירורג לב, מתמחה, מרדימים, אחים ואחיות, מפעילי מכונת לב ריאות, רופא ריאות, קרדיולוג, טכנאי הרדמה ומתאם השתלה שמרכז את כל התהליך.
    • צוות טיפול נמרץ והמחלקה – רופאים, אחים, זיהומולוגים, פיזיותרפיסטים, תזונאים, רוקחים, יועצים, אנשי דימות ועוד.
צוות השתלת ריאות - פרופסור ירון ברק בין בחירי הצוות

קבלה למחלקה

כשימצא התורם המתאים, מנהל מכון ריאות יודיע למושתל על התרומה. המועמד נדרש להגיע בהקדם, למערך לניתוחי לב וחזה , בבית חולים בלינסון, בבניין גור שאשא, קומה 4.  אנא הבא אתך ציוד מועט, ללא דברי ערך, ללא תכשיטים. המועמד יתקבל על ידי אחות ורופא תורן.

 עם קבלת המועמד יבוצעו מספר השלמות לבדיקות כגון: דם, אק"ג, צילום חזה ועוד.

גלח יגלח את שערות המועמד מהחזה (לגברים), ותידרש רחצת גוף מיוחדת.  מרגע קבלת ההודעה יש להיות בצום. רצוי להגיע לבית החולים בליווי בני משפחה.

אנא דווח לצוות על כל שינוי שחל במצבך הבריאותי מאז הפגישה עם הרופא המנתח ועד ההזמנה להשתלה, כולל אשפוז, קבלת מנת דם, מצב דלקתי או כל אירוע אחר. אם יש בידך מסמכים חדשים, אנא הבא אותם עמך.

העברה לחדר ניתוח

ההעברה לחדר ניתוח מתבצעת בדרך כלל בשעות הלילה. הרופא המנתח ומתאם/ת ההשתלות יפגשו אתך לפני העברה לחדר ניתוח. למרות הצער שבכך, לעיתים עלול להתברר, שההשתלה לא תוכל להתבצע. ריאות התורם נבדקות באופן רציף מרגע קבלת ההסכמה לתרומת האיברים ועד מועד ביצוע הנצלתן, לעיתים בחלוף הזמן מתברר שהן פחות ראויות להשתלה, מכפי שהעריך הצוות בתחילה. במצבים אלו, מבטלים את ההשתלה והמועמד ישתחרר לביתו עד הפעם הבאה בה ימצאו עבורו ריאות מתאימות.

מהלך ההרדמה

ברגע שיש אישור שהריאות תקינות, כל מערך ההשתלות נכנס לפעולה. ראשונים מגיעים המרדימים, אחיות, מפעילי מכונת לב ריאה, טכנאי הרדמה, סניטר ואחר כך מגיעים המנתחים: מנתחי החזה ומנתחי לב. המרדים יחתים את המועמד על הסכמה להרדמה. הרופא המנתח יבצע אימות חוזר שהמועמד הוא אכן החולה הנכון לניתוח הנכון.

בכל השתלה נמצא רופא ריאות הבודק את השקות הסמפונות ומעדכן את המשפחות במהלך ההשתלה.

לאחר השכבה על מיטת חדר ניתוח, יוכנסו שני עירויים ואז יתחיל תהליך ההרדמה. בנוסף יוכנסו צינורות רבים לגוף שלא תרגיש כשיכניסו אותם, אך תתעורר איתם, הם יוצאו בצורה מדורגת כתלות בהחלמתך:

  • טובוס – צינור הנשמה
  • זונדה – ניקוז הקיבה
  • קטטר- לשלפוחית השתן
  • עירוי מרכזי – בצוואר, למתן נוזלים ותרופות
  • צנטר לעורק – למדידת לחץ דם
  • צנטר לעורק הריאה – למדידת הלחץ בעורקי הריאות

מהלך הניתוח

בסיום ההרדמה, המנתח בודק שוב איזו ריאה תושתל וגם באיזו ריאה יש להתחיל קודם, במידה ומושתלות שתי ריאות.

קיימים מספר חתכים אפשריים לביצוע השתלת ריאה:

  • CLAM SHELL – חתך לרוחב בית החזה, מאפשר מבט על שתי הריאות והלב.
  • THORACOTHOMY- חתך צידי, קדמי או אחורי. בדרך כלל בהשתלת ריאה אחת.

ברוב המקרים ובמיוחד במצבים מיוחדים כמו לחץ דם ריאתי גבוה, חמצון נמוך, או מצב כללי פחות יציב, הרופא המנתח יחבר את המועמד לאקמו (מכונת לב וריאה זמנית). מכשיר זה שואב דם מהמטופל ומחמצן את הדם בלי להיות תלוי בחמצון הריאתי, לאחר מכן מחזיר את הדם המחומצן לחולה. בנוסף מכשיר זה שומר על יציבותו ההמודינמית של החולה בעת ההשתלה.

בניתוח – מוציאים ריאה אחת, משתילים את הריאה החדשה, ואז עוברים לריאה השנייה.

לוח הזמנים בניתוח – מטרת המנתחים היא שריאות התורם יגיעו בדיוק כשמסיימים להוציא את הריאה הראשונה וכך מיד מתחילים בשלב הראשון בהשתלה. העיקרון הוא לקצר ככל הניתן את הזמן שבו הריאות נמצאות מחוץ לגוף.

השתלה של ריאה אחת – אורכת כ-5-6 שעות וכוללת את ההכנה, ההרדמה וההשתלה. השתלה של שתי ריאות – אורכת כ-8-10 שעות.

בסיום הניתוח – המטופל מועבר ישירות ליחידה לטיפול נמרץ במערך לניתוחי לב וחזה.

השתלת ריאות

חתך CLAM SHELL

השלת ריאות - פרופסור ירון ברק

חיבורים בהשתלת ריאות

התאוששות לאחר הניתוח

בגמר הניתוח יועבר המושתל ישירות ליחידה לטיפול נמרץ במערך לניתוחי לב וחזה.

עד להתעוררות, תישאר מחובר למכשירים הבאים:

  • מכשיר הנשמה שעוזר לנשום.
  • נקזים לניקוז נוזלים ממיטת הניתוח.
  • צנתר המוחדר לקיבה, לניקוז תוכן הקיבה ולמניעת הקאה (זונדה).
  • צנתר המוחדר לשופכה, לניקוז השתן המופרש ולמדידת כמותו (קטטר).
  • מספר צנתרים ורידיים להזלפת נוזלים, למתן תרופות ולמעקב המודינמי אחר מדידת לחצים במערכת הוורידית של הגוף.
  • צנתר עורקי לניטור מדויק של לחץ הדם.
  • מוניטור המנטר את הדופק, את מספר הנשימות, את מידת ריויון החמצן בדם ואת חום הגוף.

ההרדמה של הניתוח היא ארוכה ועמוקה, לכן צפוי המושתל להיות רדום מספר שעות לאחר הניתוח. ההתעוררות היא איטית והדרגתית ובדרך כלל לא מרגישים כאב (מקבלים תרופות נוגדות כאב בהזלפה רציפה דרך הוריד). מספר שעות לאחר ההשתלה כאשר המצב הרפואי יהיה יציב, צוות טיפול נמרץ יתחיל להעיר את המושתל, צינור ההנשמה כפי הנראה יגרום להרגשה לא נעימה, המושתל יתבקש להזיז את הידיים והרגליים (על מנת לבדוק תפקוד מלא והבנה מלאה של הבקשות של הצוות הרפואי – הזזת גפיים, ראש וכו'). כאשר המושתל יהיה ער מספיק, ישתף פעולה, ינשום כנדרש, צינור ההנשמה יוצא, ולאחריו גם הזונדה. בהמשך יורד המושתל לשבת בכורסא (עם הנקזים, הקטטר והערוי בצוואר), בשלב זה המושתל כבר יוכל לתקשר ולדבר ללא הפרעה. משך השהות ביחידה לטיפול נמרץ היא אישית ואורכת בדרך כלל מספר ימים. ביחידה לטיפול נמרץ שעות הביקור מוגבלות, 3 פעמים ביום למשך חצי שעה, ורק למשפחה גרעינית. למשפחה אין אפשרות להישאר בטיפול נמרץ.

הצוות יבצע בדיקות מעקב רבות כדי לוודא תקינות הריאות ושאר מערכות הגוף. כולל: בדיקת רופא ואחות, בדיקות דם, רמת תרופה נגד דחיה, צילומי חזה, ברונכוסקופיה, ניטור שתן, נקזים, מדדים חיוניים ועוד.    המושתל יידרש לבצע פיזיותרפיה נשימתית ותנועתית רבה.

סיבוכים וסיכונים

מרבית השתלות הריאות מסתיימות בתוצאה טובה! הריאות החדשות מתחילות לחמצן ולאוורר מיד בסיום הניתוח ושאר מערכות הגוף עובדות כסדרן. אך לעיתים ניתוח השתלת ריאות הנחשב לניתוח גדול, ארוך, עלול לפגוע באי אלו ממערכות הגוף ולגרום לסיבוכים (מדובר על אחוז קטן מהמקרים).

סיבוכי ניתוח : כמו בכל ניתוח גדול וארוך יש סכנת דימום, סיכון זיהום בחתך הניתוח, סיכון לקרע בכלי הדם עד מוות.

סיבוכים קרדיווסקולרים: יכולים להיות סיבוכים לבביים כגון אירוע לבבי, אירוע מוחי, אי ספיקת כליות (עד כדי דיאליזה), תסחיף ריאתי או תסחיף לכלי דם בטנים.

תפקוד לקוי של השתל: לעיתים הריאות החדשות לא מתפקדות מיד לאחר ההשתלה עקב תפקוד לקוי של הריאות החדשות, דבר המצריך הנשמה ממושכת יותר עד שהריאות יתחילו לתפקד.

זיהום – יתכן מצב של זיהום בריאות החדשות, דבר שיצריך הנשמה ממושכת ואנטיביוטיקה רחבה יותר.

דרכי טיפול אפשרויות כוללות – תרופות, אנטיביוטיקה, סטרואידים, ולעיתים טיפולים פולשניים כגון:     

  • פיום קנה – כל הנשמה מעבר לשבוע לערך, מצריכה פיום קנה (פתיחת פתח בצוואר) והנשמה דרך פתח זה. טרכאוסטום מאפשר תקשורת, אכילה, דיבור (בלי קול) ואח"כ יהיה צורך במעבר לבית חולים שיקומי לגמילה מהנשמה, הפתח ייסגר בבית החולים השיקומי.
  • אקמו – לעיתים יהיה צורך בתמיכה של מכשיר מסוג ECMO– מחמצן חוץ גופי, למספר ימים, עד שהריאות יתאוששו ויתחילו לחמצן.

העברה למחלקה

בסיום שלב הטיפול נמרץ, בד"כ אחרי 4-5 ימים, מועברים למחלקה. למחלקה – מועברים על כורסא, עדין מחוברים לנקזים, לקטטר ולערוי (בד"כ). ברוב המקרים לחדר בודד (לא תמיד), דבר המאפשר נוכחות של בן משפחה לידך. תמשיך לקבל אנטיביוטיקה. אם יהיו כאבים, אנא, אל תהסס לבקש תוספת של תרופות נוגדי כאב. חשוב מאוד שתוכל לבצע פיזיותרפיה ולהתנייד ללא כאבים. גמילה מהחמצן היא הדרגתית (פיסית ונפשית).

תרופות

כבר לפני העברה לחדר ניתוח תקבל 2 סוגי תרופות כהכנה להשתלה: סלספט וספורנוקס. מיד אחרי הניתוח, תתחיל לקבל תרופות כגון: נוגדי דחיה ואנטיביוטיקה דרך הוריד. לאחר הגמילה מהנשמה התרופות יינתנו בכדורים דרך הפה. מטרת התרופות הינה למנוע דחיה של הריאות והגנה על הריאות מפני זיהומים. לתרופות אלו חשיבות מכרעת בהצלחת ההשתלה. חשוב לקחתן בזמן ובמינון אשר הומלצו ע"י הצוות הרפואי. לעיתים יש תופעות לוואי הכוללות כאבי בטן/ראש, הפרעה בתפקודי כליה/כבד, רעד בידיים ועוד. לעיתים רמות הסוכר עולות ויש צורך בתרופות לטיפול בסוכרת. הסוכר בד"כ יורד עם הירידה במינון הסטרואידים. אסור בשום מקרה להפסיק לקחתן ללא התייעצות רפואית. במידה ותופעות הלוואי חמורות, רופא הריאות שלך יוכל להחליפן באחרות. אסור להתחיל תרופות אחרות ללא אישור (פרוט נוסף בהמשך).

שחרור מהמחלקה

השחרור מבית החולים הוא לאחר כ-10-20 ימים לערך. אח/ות מכון ריאות/מחלקה תיתן לך מרשמים, מס' ימים לפני השחרור, על מנת להתחיל בתהליך האישורים לתרופות מיוחדות אלו.

ההדרכה תכלול את התכנים הבאים:

  • תרופות – שמות, מטרה, מינון, חשיבות, ניטור
  • פעילות גופנית
  • גמילה מחמצן
  • אורח חיים לאחר השתלה
  • תזונה בריאה
  • זיהוי סמני סיבוך וטיפול מוקדם
  • מניעת זיהומים
  • מעקב במרפאה

מעקב במכון ריאות

לאחר השחרור מהמחלקה, תידרש להגיע כל שבוע למרפאת ריאות (בדרך כלל ביום ראשון),לצורך מעקב רמות התרופות בדם, בדיקות דם כלליות, תפקודי ריאות וברונכוסקופיה (לפי פרוטוקול ולפי הצורך). תיבדק ע"י אחות המכון וע"י רופא ריאות מומחה למושתלי ריאות. תדירות הביקורים יורדת עם הזמן ותלויה במצב הכללי ובסיבוכים (אם מתגלים), אך לאורך כל חייך מההשתלה, תהיה במעקב מכון ריאות בבית חולים בילינסון. יש חשיבות מכרעת להשתתפותך בפעילות שיקום נשימתי לאחר ההשתלה!

החיים לאחר השתלת ריאות

השתלת ריאות מוצלחת, תאפשר לך חזרה לחיים תקינים ומלאים. יחד עם זאת, יש לזכור ולהבין, כי בתוך שגרת החיים שלאחר ההשתלה, יש לשלב אורח חיים בריא, שיבטיח בריאות טובה וישמר את התפקוד התקין של הריאות החדשות לאורך שנים. 

שגרת החיים החדשה תכלול גם מעקב סדיר במכון ריאות. העיקר והחשוב מכול: יש לקחת מדי יום – למשך כל החיים – את התרופות למניעת הדחייה של השתל!

זכור כי חברי הצוות שהיו שותפים להשתלה – רופא הריאות, המנתח, האחות והעובד הסוציאלי –כולם יחדיו וכל אחד לחוד עומדים בכל עת לרשותך, בכדי לסייע לך להתגבר על המעבר המורכב, מהסביבה הבטוחה של בית החולים לביתך. יחד עם זאת, עיקר האחריות לשמירה על הריאות החדשות והדאגה לבריאותך, מוטלת עליך!

זכית במתת אל! שמור על ריאותיך מכל משמר!!

מערכת החיסון

מערכת חיסון בריאה מסייעת לאדם להגיב במצבי פלישה של חיידקים או וירוסים אלימים שמקורם בדרך כלל מחוץ לגוף האדם. מאחר ואנו מחלישים את מערכת החיסון כדי למנוע דחיה של הריאות, המושתל חשוף יותר לזיהומים ולעיתים אף לגידולים.

לפעולות הבאות יש חשיבות מכרעת למניעת זיהומים:

  • רחצת ידיים תכופה (או שימוש באלכוגל)
  • חבישת מסיכה על הפנים בכל כניסה למקום סגור או לבית חולים
  • הימנעות מחיבוקים, נישוקים ולחיצות ידיים
  • הימנעות ממגע בילדים/מבוגרים חולים
  • שטיפה קפדנית של ירקות ופירות
  • חיסונים – רק בהנחיית הצוות (אסור חיסונים מווירוסים חיים/מוחלשים ואסור לבוא במגע עם אנשים/ילדים שקיבלו חיסונים כמו פוליו בטיפות וחיסון נגד אבעבועות שחורות, למשך 6 שבועות מיום החיסון.)
  • אוכל ביתי מבושל היטב (יש להפחית אכילה ממזון שהוכן במסעדות, ללא אוכל נא)
  • הימנעות ממגע בעלי חיים לא ביתיים
  • סביבה ביתית נקיה
  • להימנע מביקור באתרי בניה

קיימת חשיבות גדולה לגילוי מוקדם של גידולים, על ידי ביצוע הבדיקות הבאות:

  • נשים- ממוגרפיה, רופא נשים ובדיקת צוואר הרחם (פפסמיר)
  • גברים – אורולוג ובדיקת PSA
  • צואה ולדם סמוי וקולונוסקופיה על פי המלצה , מעל גיל 50
  • בדיקת שומות – רופא עור
  • שימוש קרם הגנה וכובע רחב שולים ביציאה לשמש

כיצד שומרים על הריאות החדשות?

עם השחרור מבית החולים, יש להקפיד על הכללים הבאים:

  • שמירה על היגיינת הגוף – חשוב להקפיד על מקלחת יומיומית. הקפד לרחוץ ידיים, לפני האוכל ולאחר יציאה מהשירותים. רחיצת ידיים היא האמצעי היעיל ביותר, למניעת הדבקה בזיהומים.
  • שמירה על היגיינת הפה – יש להקפיד על היגיינת הפה ועל טיפולי שיניים בזמן: יש לצחצח שיניים, בבוקר ובערב, במברשת שיניים רכה (חדשה), כדי למנוע פגיעה בחניכיים ולשטוף את הפה בתמיסה המכילה חומר חיטוי. מומלץ להקפיד על מעקב תקופתי אצל רופא השיניים. מומלץ להגיע לבדיקת שיניים תקופתית, כל 6 חודשים. אם יש צורך בטיפול חודרני, יש לקחת טיפול אנטיביוטי מונע לפני הטיפול. לקבלת הנחיות יש לפנות לרופא הריאות או לאחות האחראית במכון ריאות.
  • הימנעות מסביבה עם עשן סיגריות/פיח/נרגילה
  • הימנעות משתיית מיץ אשכוליות (מונע ספיגה של חלק מהתרופות).
  • נהיגה וישיבה במושב הקדמי ברכב-אסורים למשך 6 שבועות.
  • טיסה רק לאחר אישור.
  • החלמת פצע הניתוח-תקופת ההחלמה לאחר ניתוח להשתלת ריאות זהה לתקופת ההחלמה כמו לאחר כל ניתוח לב וחזה אחר. צלקת הניתוח נרפאת, בדרך כלל, בתוך 6 עד 8 שבועות. כדי לסייע לריפוי תקין של פצע הניתוח, חשוב להקפיד על הפעולות הבאות:
  • לוודא שאזור הניתוח נקי ויבש. כדי לנקותו, יש לרחוץ אותו בסבון עדין ובמים.
  • להימנע מלשפשף את האזור.
  • להימנע ממריחת משחות או תמיסות למיניהן על הצלקת.
  • להימנע מתנועות חדות של מתיחת ידיים לצדדים.
  • לאכול מזון בריא. חשוב להיות במעקב אצל תזונאי/ית קליני.

חשוב לזכור – גרד, כאב קל או חוסר תחושה באזור הצלקת, הם תופעה רגילה.

כיצד ניתן לדעת אם קיים חשד לזיהום בצלקת הניתוח?

אחד או יותר מהסימנים הבאים מעלים חשד לזיהום בצלקת הניתוח:

  • הופעת הפרשה מצלקת הניתוח.
  • הופעת פתח בצלקת הניתוח.
  • הופעת אודם מסביב לצלקת הניתוח.
  • הופעת חום סביב צלקת הניתוח.
  • עליית חום הגוף ליותר מ- 38 מעלות.

יש להתקשר לרופא או לאחות המטפלים בך כאשר:

    • יש חשד לסימני זיהום בצלקת הניתוח.
    • אם חשים תזוזה של עצמות בית החזה.
    • אם חום הגוף מעל 38 מעלות.
    • אם אתה חש עייף יותר או חלש במיוחד.

    מעקב עצמי:

    במהלך החודש הראשון לאחר ההשתלה יש לבצע מדי בוקר את הפעולות הבאות:

      • למדוד חום – בכל פעם שהנך מרגיש: צמרמורת, חולשה, חום. חום עלול להיות סימן האזהרה הראשון, לאירוע זיהומי או לאירוע של דחייה. אם חום הגוף עולה, יש ליצור קשר עם הצוות המטפל.
      • למדוד סטורציה לחץ דם ודופק.
      • להישקל במכשיר קבוע ובשעה קבועה בבוקר: לאחר הטלת שתן ולפני ארוחת הבוקר.
      • באמצעות מעקב זה, ניתן לאתר סימנים ראשונים של דחייה או של זיהום ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר.

    מהי דחיית שתל?

    המערכת החיסונית של גוף האדם אינה מבדילה בין פולשים זרים ולא רצויים – כמו חיידקים או נגיפים, לבין "אורחים מוזמנים" – כמו ריאות מושתלות. אם לא יינתן טיפול למניעת דחייה, עלולה המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את האיבר המושתל, והתוצאה עלולה להיות דחייה של השתל. רוב המושתלים עוברים אירועים קלים של דחיית השתל, במהלך השבועות הראשונים שלאחר ההשתלה. אירועים כאלה – כאשר הם מזוהים מוקדם ומטופלים כראוי – אינם גורמים לפגיעה קבועה בתפקוד הריאות המושתלות. אירועים של דחייה עלולים להתרחש, גם חודשים ושנים לאחר ההשתלה. את אירועי הדחייה ניתן ברוב המקרים, למנוע באמצעות טיפול תרופתי. מסיבה זו, על מושתלי האיברים בכלל ומושתלי הריאות בפרט, ליטול תרופות נוגדות דחייה, למשך כל ימי חייהם.

    סוג התרופות למניעת דחייה והמינונים שלהן, מותאמים לכל מטופל באופן אישי. אסור להפסיק את הטיפול למניעת דחייה או לשנות את מינונו, אלא בהנחיית הרופא או האחות המטפלים. מינון התרופות למניעת דחייה נקבע, על פי רמת התרופה בדם, בהתאם לשכיחות ולחומרת אירועי הדחייה ועל פי שכיחותן וחומרתן של תופעות הלוואי, הלא רצויות, שמלוות כל טיפול תרופתי.

    מהם הסימנים לדחיית השתל?

    במקרים בהם מופיעים תסמינים אלו או חלקם, יש לדווח בהקדם לצוות המטפל, על מנת לקבל הנחיות כיצד לנהוג.

    • עייפות
    • חום
    • עלייה לא מוסברת במשקל
    • קוצר נשימה
    • בצקות ברגליים
    • לחץ דם גבוה
    • כאבי בטן, שלשולים
השתלת ריאות - פרוספור ירון ברק במהלך הניתוח

פרופסור ברק בעת השתלת ריאות (חלוק ירוק במרכז התמונה), פרופסור קרמר ״מציץ״ (בצדה השמאלי של התמונה)

דילוג לתוכן